החלטה בתיק ע"ע 1194-11-11

1.      לפנינו בקשה להארכת מועד להגשת ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי בבאר שבע מיום 12.9.11 (סגנית הנשיאה השופטת יהודית הופמן; ס"ע 22462-06-10).

רקע והדיון בבית הדין האזורי

2.      בבית הדין האזורי התבררה תביעתה של המבקשת לתשלום זכויות סוציאליות שונות שתבעה בגין תקופת עבודתה במשיבה ופיטוריה בעת היותה בהריון.

המשיבה הינה עמותה הרשומה כדין בישראל ועוסקת בין היתר בניהול מוסדות לילדים הסובלים מאוטיזם ופגיעות מוחיות אחרות; המבקשת הועסקה כמנהלת מעון בכפר טיפולי סמוך לאופקים על פי הסכם עבודה אישי עם המשיבה מיום 15/12/06; ביום 3/3/08 התקבלה החלטה בוועד המשיבה על פיטורי המבקשת; בקשת המשיבה לקבלת היתר לפיטורים אלו, בהיות המפוטרת בהריון, מאת הממונה על חוק עבודת נשים -נדחתה; בערעור על החלטה זו שהגישה המשיבה, ניתן צו מניעה כנגד חזרת  המבקשת לעבודה וכן נקבע כי המשיבה תשלם לה שכר יסוד (ללא נלווים) מיום 1/7/08 עד למועד הלידה. כמו כן הוחלט כי ישולמו כל ניכויי החובה וההפרשות על השכר הנ"ל בלבד.

ביום 25/12/08 הצהירה המבקשת כי אין בדעתה לשוב לעבודה; בעקבות הודעה זו הוסכם כי המשיבה תשלם למבקשת שכר עד תום 60 יום שלאחר תום חופשת הלידה והחלטה זו קיבלה תוקף של פסק דין חלקי; המשיבה שלחה למבקשת מכתב פיטורים מתוקן לפיו פיטוריה יכנסו לתוקף החל מיום 9/1/09, בתום 60 יום ממועד שובה מחופשת לידה; בחודש יוני 2010 הגישה המבקשת את תביעתה הכספית הנוכחית לשלם לה הפרשי שכר וזכויות סוציאליות שונות.

בית הדין האזורי דחה את רוב תביעותיה של המבקשת ופסק לה הפרשי פדיון חופשה בלבד. על החלטה זו הגישה המבקשת בקשה להארכת מועד להגשת ערעור.

הבקשה להארכת מועד

3.      המבקשת טוענת כי פסק הדין התקבל במשרדי בא כוחה ביום 19.9.11 סמוך לתקופת החגים שהחלה זמן קצר לאחר מכן. משיצאו המבקשת ובא כוחה לחופשות לסירוגין נוצר לטענתה לוח זמנים צפוף אשר מנע ממנה מלהגיש את הערעור במועד. בנוסף נאלצה המבקשת לטענתה לשקול כלכלית את יכולתה לגייס את הכספים הנדרשים לצורך הגשת הערעור; בקשת המבקשת נתמכת בתצהיר.

4.      המשיבה טוענת בהתנגדותה לבקשה כי הבקשה אינה מגלה כל "טעם מיוחד" להארכת המועד וכן כי המבקשת לא פירטה בתצהירה מהם מועדי החופשות הנטענים אשר יתכן ונפלו בתוך פגרת הסוכות, אשר מיועדת לכך.

באשר לסיכויי הערעור טוענת המשיבה כי משנמנעה המבקשת מלהתייחס אליהם בבקשתה, די בכך, כדי לדחות את הבקשה; יתר על כן עיון בפסק הדין של בית הדין האזורי מלמד לטענתה כי עוסק הוא רובו ככולו בקביעות עובדתיות באשר לשכרה של המבקשת אשר ערכאת הערעור אינה נוטה להתערב בהן; המשיבה מציינת את חוסר תום הלב אשר מאפיין לטענתה את הבקשה וכן מציינת שהמבקשת אמנם פנתה לקבל את תגובת המשיבה אך הגישה את הבקשה לפני תום הזמן המוסכם למתן תשובתה.

המבקשת בתגובה להתנגדות המשיבה לבקשה טוענת כי הגישה את הבקשה במועד וכי טענותיה הן כנגד קביעות משפטיות מהותיות בפסק דינו של בית הדין האזורי.

המשיבה בתגובתה לתשובת המבקשת טוענת כי המבקשת נמנעת במפגין מלהתייחס לגופו של עניין וכי טענותיה הכוללניות רק מחזקות את הטענה כי הן מכוונות כלפי קביעותיו העובדתיות של בית הדין האזורי. 

דיון והכרעה

5.      המועד להגשת ערעור על פסק דין של בית דין אזורי נקבע בתקנה 73 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין) התשנ"ב-1991 (להלן: " התקנות") אשר קובעת:

"המועד להגשת ערעור על פסק דין של בית דין אזורי הוא שלושים ימים מיום השימוע, או מהיום שהומצא למערער פסק הדין אם ניתן בהעדר הצדדים, והוא כשאין הוראת חיקוק אחרת הקובעת מועד שונה להגשת ערעור.

תקנה 126 לתקנות קובעת:

תקופת פגרה של בית הדין לא תבוא במנין הימים שנקבעו בתקנות אלה או שנקבעו בידי בית הדין או הרשם, אלא אם כן הורה בית הדין או הרשם, לפי הענין, אחרת.

תקנות בית הדין לעבודה (פגרות), התשמ"ד-1984, קובעות כי פגרת סוכות חלה מיום י"ד בתשרי עד יום כ"א בתשרי.

משהומצא פסק הדין לב"כ המבקשת ביום 19.9.11, ובהתאם לתקנות תקנות בית הדין לעבודה (פגרות), תשמ"ד-1984 לפיהן לא יימנו ימי חג הסוכות - המועד האחרון להגשת הערעור הוא ביום 27.10.11, משהוגשה הבקשה להארכת מועד להגשת ערעור ביום 1.11.11 - הרי שהוגשה באיחור.